תרצו הכל.תצטרכו כלום.

יש בלבול עתיק בעולם הרוחני: כאילו כדי להיות שלמים צריך לרצות פחות. להסתפק, לוותר, להקטין. אבל רצון הוא לא הבעיה. רצון הוא אנרגיה של יצירה. בלי רצון אין עסק, אין זוגיות, אין ילדים, אין שום דבר שנבנה בעולם.

הבעיה מתחילה ברגע אחד, שקט מאוד: כשהרצון הופך לצורך. כשהעסק, הכסף או האדם שמולנו מקבלים את הסמכות להחליט אם אנחנו בסדר. מאותו רגע אנחנו כבר לא רוצים. אנחנו תלויים.

מבחוץ שני המצבים נראים זהים. אותו אדם, אותה שאיפה, אותה עבודה קשה. ההבדל הוא במה שקורה כשהתוצאה לא מגיעה. מי שרוצה, מתאכזב וממשיך. מי שצריך, מתפרק, כי יחד עם התוצאה נפל גם הערך שלו.

הודעה שלא נענתה ומקלקלת יום שלם. יעד חודשי שנהיה משפט על מי אנחנו. חופשה שאי אפשר ליהנות ממנה כי ״עוד לא הגעתי״. אלה הסימנים שהרצון עבר את הקו.

והסימן ההפוך: כשאפשר לרצות משהו מאוד, לפעול בשבילו במלוא הכוח, ועדיין לישון בלילה אם הוא לא הגיע היום.

תחשבו על שני אנשים שמשיקים את אותו מוצר, באותו יום, עם אותה תוכנית. בערב הראשון נכנסו שלוש מכירות, פחות ממה שקיוו.

הראשון מאוכזב. הוא יושב עם המספרים, מבין מה לא עבד בדף, משנה כותרת, ומחר ממשיך. השני לא ישן כל הלילה. הוא בודק את הטלפון, משווה את עצמו לאחרים, ומתחיל לחשוב שאולי זה פשוט לא בשבילו. ביום השלישי הוא כבר מוריד מחיר.

לשניהם היה אותו רצון. רק אצל אחד מהם, הרצון הפך לצורך.