לפני שעולים מדרגה,משהו בזהות נשבר.

כשרוצים לעלות מדרגה, בעסק, בזוגיות, בחיים, מצפים להרגיש התרגשות. הרבה פעמים מרגישים דווקא פחד, עייפות, רצון לחזור אחורה. בשיעורים אנחנו קוראים לזה שבירת זהות.

הזהות הישנה בנתה לעצמה בית: הרגלים, סיפורים, תפקיד במשפחה ובעבודה. המדרגה הבאה דורשת מישהו קצת אחר. והחלק בנו שמזוהה עם הישן, מתנגד. לא כי השינוי רע, אלא כי הוא מאיים עליו.

ועוד משהו שחוזר בקהילה: שינוי לא מגיע בהדרגה נעימה. הרבה פעמים יש ״פתאום״. אבל ה״פתאום״ הזה מגיע אחרי עוד מייל, עוד שיחה, עוד ניסיון, שנעשו כשעוד לא היה שום סימן.

חבלה עצמית ממש לפני פריצה. עייפות לא מוסברת כשהדברים מתחילים לזוז. קול פנימי שאומר ״זה לא אני״.

איש מקצוע שתמיד היה ״זה שעושה הכל לבד״ מגייס עובד ראשון. במקום הקלה, הוא מרגיש אובדן. הוא מוצא את עצמו מתקן את העבודה של העובד, עובד שעות נוספות, ומתלונן שאין עזרה. העובד לא הבעיה. הזהות של ״האחד שמחזיק הכל״ לא רוצה לוותר.