בינה:אור בלי כלי לא נשאר.

בינה היא הספירה השלישית, בראש הקו השמאלי. אם חכמה היא הברק, בינה היא ההבנה שמפתחת אותו: נותנת לו פרטים, גבולות, צורה. בקבלה היא מתוארת לא פעם כמו רחם שבו הרעיון גדל עד שהוא מוכן לצאת.

במפה שלנו, בינה היא השלב שבו תובנה הופכת לכלי. ״מגיע לי לקבל יותר״ היא תובנה. ״אני מעלה מחיר בלקוח הבא״ היא כלי. ההבדל ביניהם הוא ההבדל בין שיחה מרגשת לבין שינוי בחשבון הבנק.

ולכן הרבה אנשים שיודעים הרבה עדיין לא זזים. הבעיה היא לא חוסר באור. יש להם תובנות, קורסים, השראה. מה שחסר הוא כלי: מבנה, יומן, תהליך שמחזיק את האור כשההתלהבות עוברת.

במחברת מלאה בתובנות שאף אחת מהן לא הפכה להרגל. בתוכנית שקיימת רק בראש. בהתלהבות אחרי סדנה שנעלמת תוך שבוע.

בעל עסק חוזר מכנס עם עשרים עמודים של הערות. שבוע אחרי, הוא לא זוכר כמעט כלום. בפעם הבאה הוא כותב בסוף כל יום של הכנס רק שורה אחת: מה אני עושה עם זה ביום ראשון. שלוש שורות, שלושה שינויים.