״אתה צריך להיות כליבשביל לקבל.״

הוא נכנס לתהליך עם חששות. הקול הראשון היה ״מה עכשיו להוציא עוד כסף על הדבר הזה״. אבל הוא הבין שדווקא העבודה הפנימית, זו שהכי מאתגרת אותו, היא המקום שבו הוא חייב לעבוד.

הוא גדל בבית דתי ומכיר את המינוח ״קבלה״, את ״אל תלמד קבלה לפני גיל 40״. אבל אף פעם לא חשב על המשמעות הפשוטה של המילה.

מה השתנה

אחת התובנות הגדולות שלו הייתה דווקא ההסבר שקבלה נקראת קבלה: כדי לקבל את מה שרוצים לתת לך, אתה צריך להיות כלי. זו גם קבלה של עצמך.

והתובנה שרצה לשתף עם הקבוצה: רוב הדברים לא בשליטתנו. אנחנו לא שולטים אם הלקוח יגיב, אם ישלם היום או מחר. מה שעלינו הוא ההשתדלות.

היום

באותו חודש, לדבריו, סגר שתי עסקאות עם אנשים שלא הכירו אותו ולא ראו פרויקטים קודמים שלו. שניהם הסכימו ״בלב שלם״: חתמו על הצעת המחיר, בלי התמקחות ובלי ויכוחים.

תוצאות וחוויות אישיות. אין בכך הבטחה לתוצאה זהה.

המילה ״קבלה״ אומרת את העיקר: היכולת לקבל. בתפיסה הזאת, השפע לא חסר. מה שקובע כמה ממנו נכנס הוא הכלי: האמונות, ההרגלים, היכולת להחזיק.

ושני החלקים של הסיפור הולכים יחד. מי שמבין שרוב הדברים לא בשליטתו, משחרר את הצורך ״להוכיח״ ללקוח. ובמקום שבו אין צורך להוכיח, יש פחות מה להתמקח עליו.

בניסיון לשכנע לקוח שעוד לא ביקש שכנוע. בבדיקה של הטלפון כל רבע שעה אחרי ששלחתם הצעה.